הגזר הכתום – אחת מהזדמנויות המיתוג המוחמצות הגדולות בהיסטוריה

כשאני התוודעתי לסיפור הגזר הכתום ״התפוצץ לי המוח״ מההבנה שהולנד וההולנדים פיספסו כאן הזדמנות מיתוגית ענקית שהייתה יכולה לשנות את הדרך בה אנו תופסים גזר, וכמובן גם את ההולנדים! אז ת׳שמעו מה היה כאן (או שם, בהולנד)…

תאמינו או לא, גזר לא תמיד היה כתום. למעשה, הגוון המקורי של הגזר נע במגוון ססגוני של צבעים – שחורים, סגולים, אדומים, צהובים ולבנים. בעבר הרחוק, טעם הגזר היה כל כך מר שהוא שימש בעיקר עבור תרופות. את הגזר הסגול, השביח האדם עוד במאה ה-10 לטובת מאכל. אבל לגזר הסגול היה חיסרון – הצבע הסגול דהה במי הבישול וצבע את כל התבשיל בצבע עכור וגם הכתים את ידי הטבחים. קצת דומה לסלק של היום.

אבל עד המאה ה-16 כמעט ולא היה גזר כתום (?!) ובטח לא בטעם מתוק כמו שאנחנו מכירים היום. אז איך הגיע הגזר לגוון הכתום הייחודי שלו? ובכן, אנחנו צריכים להודות להולנד ולהולנדים על כך.

אז מה קרה במאות ה-15-16 שהוביל ל״המצאת״ הגזר הכתום? טוב ששאלת 🙂

במהלך המרד ההולנדי (הידוע גם כ״מלחמת 80 השנים״ 1568-1648), איחד נסיך בית אורנג׳ את המורדים משבע-עשרה הפרובינציות ב״ארצות השפלה״ (הולנד של היום), להתקוממות כנגד האימפריה הספרדית ששלטה באזור.

הכתום היה הצבע המובהק של בית אורנג׳ (Oranje – כתום בהולנדית). גם הדגל ההולנדי בעל שלושת הפסים (כתום-לבן-כחול)* התפתח בתקופה זו ונקרא גם דגל הנסיך. ההוקרה לנסיך בית אורנג׳ והשושלת כולה הביאה את ההולנדים לבחור עד היום בצבע הכתום להיות דומיננטי בחייהם ולהיות נוכח בצורה בולטת ומשמעותית בכל אירוע לאומי מ״יום המלך הלאומי״, דרך מיתוג אירועים לאומיים, משחקי ספורט ומדי נבחרות הספורט.

נחזור למאה ה-16… באותו הזמן, הולנד הייתה מגדלת הגזר הגדולה ביותר באירופה ובאסיה. הולנד גם הובילה בשיטות גידול והשבחה חקלאיות. עם הניצחון והקמת הרפובליקה ההולנדית העצמאית, החליטו חקלאי ארצות השפלה להביע תודה והוקרה לנסיך ווילם מאורנג'. הם השביחו וגידלו באופן סלקטיבי גזרים כדי להדגיש ולפתח את הזן הכתום. מהמאה ה-17 ואילך, ככל שהגזר הכתום ההולנדי צבר פופולריות, צבעי גזר אחרים החלו לדעוך ולהיעלם מהשדות ומהמטבחים.

היסטוריית הגזר הכתום הוא סיפור שובה לב. אך מעבר לכך, הוא מדגיש את כוחה של סמליות תרבותית והיסטורית ליצירת חדשנות ושינוי. ההולנדים יצרו, בלי משים, סמל לגאווה לאומית שנמצא היום כמעט בכל בית בעולם, אבל מה, הם ״שכחו״ לקחת בעלות על התהליך ועל הזן הכתום – ״שכחו״ את המיתוג. האם זה לא פיספוס והחמצה מיתוגית ענקיים?

כבעלי עסקים ומותגים, אנו יכולים להפיק לקחים חשובים מסיפורו של הגזר. מתזכורת לאמץ את היצירתיות ולנצל את הפוטנציאל לשינוי ועד להבנה שלחדשנות ולמיתוג מחדש (או אי-מיתוג) יכולים להיות השפעות עמוקות על תפיסת הצרכנים. בדיוק כפי שההולנדים הפכו ירק צנוע למעין סמל לאומי, אך פיספסו שלא לקחו עליו בעלות מיתוגית, כדאי שגם אנחנו נעשה זאת חכם ביחס לעסק שלנו. אנחנו יכולים לבחון מחדש את המוצרים או השירותים שלנו, לחזק את הבידול או להמציא אותו מחדש ולהתבלט על פני המתחרים, כדי ליצור עניין וחיבור מתמשכים. והכי חשוב – לקחת בעלות – למתג, להדגיש, לחזק ולתקשר את הבידול והחיבור לצרכן.

הערה: גם אם מאמר זה כתוב בנימה הומוריסטית למחצה, המידע שסופק מבוסס על מידע היסטורי ואמונות עממיות פופולריות. אני כאן עבורך כדי לבחון את הבידול, החיבור לקהל יעד אידאלי והדרך למתג את העסק והמותג שלך ולתקשר את זה לעולם בדרך אפקטיבית.

*היום, דגלה של הולנד המודרנית הוא טריקולור של אדום-לבן-כחול ומבוסס על צבעי המקור – טריקולור של כתום-לבן-כחול מימי המרד ההולנדי. בעבר, הצבע הכתום ששימש לצביעת הדגלים, לא היה מספיק יציב. הכתום התפרק בחשיפה לשמש והפך לאדום. בעיה טכנית שהשפיעה וגרמה לשינוי צבעי הדגל ההולנדי.