״זה לא יפה ולא נאה וככה לא עושים בכלל…״

היום פנה אלי בבקשת חברות בפייסלנד איש אחד, מהפרופיל שלו למדתי שהוא בעל עסק עצמאי בתחום טיפולי (לא אחשוף את פרטיו). אישרתי…

מיד קיבלתי הודעה קולית קצרה (5 שניות) במסנג׳ר בה הוא מודה לי על אישור החברות.
בירכתי בכתב בחזרה.
מודה, לא אהבתי את ההודעה הקולית במקום כתובה, אבל אולי זו רק אני.
לא עברו דקותיים ומאותו האיש קיבלתי הודעה קולית נוספת, והפעם בת 27 שניות (!)
בהודעה הוא סיפר שהוא משווק סדנה ״כיפית, קלילה ומגבשת״ בתחום העיסוק שלו לקבוצות קטנות ולאירגונים, ובאותה נשימה ביקש ממני לחבר אותו למעגל מכריי שאולי ירצו פעילות שכזו.

ה-ל-ם !!!

המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היתה: לאאאאאא! אני לא מכירה אותך בכלל.
מיד עלה לי השורה האייקונית מהתוכנית המאוד ותיקה ״קרוסלה״ של הערוץ הראשון: ״זה לא יפה ולא נאה וככה לא עושים בכלל, אם לא ידעת, לא שמעת – אז תישאל!״

נשמתי…
התלבטתי אם ואיך לענות לו
נשמתי שוב
ואחרי כמה דקות של שיחרור ההלם והתנגדויות שעלו לי, החלטתי לענות כך:

״התלבטתי אם ואיך להגיב…
מאחר ואני עוסקת במיתוג ורגישה לשיווק, מכירה, תדמית, בניית ערך ומותג, החלטתי לשתף אותך בתחושה ובהבנה שלי, שהפנייה שלך אלי (וכנראה מתבצעת כך כלפי כל המאשרים את החברות איתך) – לא מכובדת ולא מכבדת.
התקבלה התחושה (שלא לומר הידיעה), שכל עיניינך בבקשת החברות היא להשיג לידים.
איך אתן לך ליד ואינני מכירה אותך ואת הפעילות העסקית שלך. לא הבעת התעניינות בי / בעסק שלי ולא נוצרה בינינו מערכת אמון…
בקיצור – א׳-ב׳ ביחסי אנוש ורק אחר כך שיווק.
מקווה שלא הייתי קשה מדי, אך זה יושרי המקצועי״

השתדלתי להיות עדינה 🙂

ובנימה מקצועית יותר, ברור לך ולי שאי אפשר לפנות לאדם זר ולבקש ממנו, שישים את הדבר הכי יקר לו – השם שלו – על מישהו אחר, מבלי להכיר אותו בכלל.
כשאני ממליצה על מישהו ו/או עושה חיבור מקצועי או אישי, זה רק אחרי שאני בטוחה שאותו אדם יעשה רק טוב ושני הצדדים ייצאו נשכרים.
כדי שאהיה בטוחה, אני צריכה להכיר את האדם ולדעת שהוא ישר, אמין ונעים ברמות הכי בסיסיות. אם מדובר בחיבור מקצועי, אני צריכה להכיר את הפעילות המקצועית שלו, אם מחוויה אישית או מהמלצות של אנשים שאני מכירה ומוקירה את דעתם, וזאת כמובן לצד היות אותו בעל מקצוע גם ״בן אדם״.

אתם בעלים של עסק קטן (או גדול), ומתלבטים איך יוצרים את אותם חיבורים במרחב הפיזי והדיגיטלי, כדי להגדיל בהמשך את קהל הלקוחות? הנה כמה מחשבות שלי, המבוססות על למידה וניסיון:

1. סבלנות – תהליך אורגני, עמוק ואמיתי לוקח זמן. קחו ותנו לעצמכם את הזמן והבינו, שההתחלה היא איטית, אך ככל שמתמידים רשת הקשרים גדלה. בשלב מסויים כמות ואיכות הקשרים מגיעה לנקודת מפנה בה הצמיחה הופכת למהירה (אקספוננציאלית) והיא אינה תלויה בפעולה ישירה שלכם.

2. השקיעו במערכות יחסים – פיזיות ודיגטליות. צרו היכרויות והעניקו תשומת לב אישית והתעניינות אמיתית באחר, כדי ליצור את אותו חיבור ״קסום״ ואנושי. הגיבו במלל לפוסטים (ולא רק בלייק), שילחו ברכות לחגים ולימי הולדת, הישארו מעודכנים וצרו קשר יזום להתעניינות אמיתית לשלומו של האחר, בדקו כיצד תוכלו לתמוך בהתפתחות האדם שמולכם. כל המרבה – הרי זה משובח, כל עוד תשמרו על מינון נעים, מפרגן ולא חודר לפרטיות.

3. שתפו את עצמכם – ספרו ל״עולם״ ועדכנו פרטים רלוונטיים מחיי היום יום שלכם ברמה האישת (רגשות, תחושות חוויות) וברמה המקצועית (חידושים, פרויקטים, שיתופי פעולה). הוציאו החוצה דמות אנושית ואותנטית עם חוזקות לצד אתגרים וחולשות. אנשים מתחברים לחוויות אמיתיות ול״אנושיות״ ולא ל״מושלמות״.

4. הֱיוּ בנתינה – בחרו להיות הראשונים לתת ללא ציפייה לקבל שום תמורה. פרגנו במילים טובות, תנו טיפ רלוונטי, הכוונה מקצועית, שתפו מהידע שלכם, תנו טעימה מהשירות, צרו שיתופי פעולה עם בעלי מקצועות משלימים והכי גדול שאפשר – חיבור ללקוח חדש (הפניה בשפת הנטוורקינג). כך הקהל שלכם יוכל להכיר אתכם גם כבני אדם וגם כאנשי מקצוע. מעבר לכך, חשבו על עצמכם, ברגע שקיבלתם ״מתנה״ כלשהי תרצו להחזיר בשמחה ולפרגן במתנה נגדית (אפקט ה״הדדיות״ בפסיכולוגיה).

בקיצור – היו חברים אמיתיים בעולם הפיזי והוירטואלי 😉